עריכת צוואה | למה? כמה? ואיך? | עו"ד גל כהן

מהי בעצם צוואה? מהו הדין הרלוונטי? אילו סוגי צוואות קיימים? מה המשמעות של צוואה הדדית? האם בכלל כדאי לערוך צוואה? אם כן, מדוע? ומה קורה במצב בו אין צוואה? כל זאת ועוד במאמר מקוצר המנוסח בלשון נוחה וברורה.

ראשית יצוין בכנות, כי החתום מטה מאמין שעריכת צוואה הינה עניין אישי, רגיש אשר עלול להעלות אי-נוחות אצל חלקנו כבני אדם. אולם מדובר בעניין חשוב שיש לתת עליו את הדעת – ויפה שעה אחת קודם. לפיכך יש לטפל בכל מצווה בדיסקרטיות ורגישות הנדרשת, תוך הבנה, כי בבני אדם עסקינן. בכל צוואה נדרשת שמירה מוחלטת ובלתי תלויה על כבוד רצון המצווה/המוריש.

זאת ועוד, יש הסבורים, כי צוואה היא מסוג העניינים שעלולים לעורר בנו אי-נוחות מסוימת, מאחר שעצם העיסוק בנושא עשוי להזכיר לנו, כי חיינו (וחיי יקירנו) אינם נצחיים. יחד עם זאת, עלינו לזכור שעדיין מדובר בנושא חשוב מאוד, שלצערנו, במוקדם או במאוחר, יעסיק כל אחת ואחד מאתנו בשלב מסוים במהלך חייו.

מציאות החיים מלמדת אותנו, כי בנסיבות מסוימות עריכת צוואה הינו עניין שכמעט בגדר חובה – ואפילו בעודנו בגיל צעיר יחסית. כפי ש: "אל לנו לומר יהיה בסדר" כך: אל לנו לומר: "נמתין למחר" שמא מחר כבר יהיה מאוחר.

על כן, לאור חשיבות הנושא כאמור, להלן תוצג סקירה תמציתית ועניינית ביחס לנושאים המוזכרים לעיל.

הדין העיקרי: חוק הירושה

החוק המרכזי המהווה נר לרגלינו בבואנו לעסוק הדיני הצוואה (ירושה), הינו: חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (לעיל ולהלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע הגדרה דיי ברורה למונח "ירושה". קרי, ירושה הינה "מסת נכסים" שמותיר אחריו אדם שנפטר, וכן ירושה ניתנת להעברה מאדם שנפטר ליורשים, בשתי דרכים עיקריות:

1. ירושה על פי דין.

2. צוואה.

הדרך הראשונה כאמור הינה ירושה על פי דין, (זו ברירת המחדל בחוק), כך סעיף 10 לחוק הירושה קובע הוראה לפיה, בהיעדר צוואה, יועבר עיזבונו (עזבון = אותה מסת הנכסים שאדם הותיר אחריו לאחר פטירתו) של המנוח לבני משפחתו: ילדיו, הוריו, ובן \ בת זוגו באופן שמוגדר בחוק הירושה, זאת ללא שיקול דעת וכמעט ללא יכולת שינוי אופן החלוקה מעבר לקבוע בחוק הירושה.

 

ניקח לדוגמא אדם שהלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה. במקרה כזה ישנם הליכים משפטיים סדורים וידועים מראש בחוק שבאמצעותם יתחלק עזבונו (למעשה כל רכושו והונו) של המנוח בין יורשיו, על פי סדר ירושה שקבע המחוקק בחוק הירושה – כלומר: החוק צר ודווקני, לא גמיש ("חוק יבש") ושאינו נתון לפרשנות או שיקול דעת ואינו מביא בחשבון מקרים חריגים כגון: הצורך הטבעי בתמיכה בהורי הנפטר, פיצוי גבוה יותר לבן משפחה שתמך או סעד את הנפטר, חלוקה לא שיוונית לפי רצון המנוח או נסיבות אישיות של היורשים (למשל, יורש אחד בעל ממון רב ואילו השני דל אמצעים ואינו בקו הבריאות חו"ח).

 

כפועל יוצא מכך, למרבה הצער, פעמים רבות נוצרים סכסוכים בלתי צפויים ואף קרע משפחתי עמוק, על רקע אי-הסכמה בין היורשים (או הטוענים שהם יורשים) על אודות אופן חלוקת "מסת הנכסים", העזבון – ביניהם.

 

הדרך השנייה בה יכול אדם להוריש את "מסת הנכסים" שלו לאחר פטירתו, היא באמצעות צוואה. על כך יוסבר בהמשך מאמר זה באופן תכליתי ונהיר להלן.

 

נשאלת השאלה: מהי בכלל צוואה?

צוואה, מלשון "ציווי", ככלל, היא מסמך שבו אדם קובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר פטירתו, או במילים אחרות מסמך משפטי, אשר במסגרתו אדם, בעודו בחיים, מצווה מה ייעשה ברכושו, (ולעיתים גם בגופו), לאחר פטירתו. צוואה, מחייבת מבחינה משפטית את היורשים (הקרויים גם "הנהנים"), אשר נהנים מהרכוש שהמצווה המנוח הוריש להם במסגרת צוואתו ועל פי רצונו.

כיצד ניתן לערוך צוואה?

שאלות נפוצות אשר מגיעות למשרדינו הינן חדשות לבקרים, הינן: האם יש לערוך צוואה בכתב? בעל פה? בהקלטה? חייבים עדים? צוואה צריכה להיות בפני בית משפט או במשרד המשפטים?

 

נקודת המוצא בענייננו, היא שעל מנת שצוואה תהיה תקפה / מאושרת על פי חוק, ותהיה בעלת תוקף משפטי מחייב, ישנן מספר דרכים אפשריות, כפי שקבע המחוקק בישראל. זאת עוד חשוב לציין, כי על מנת שהצוואה תהיה חוקית כלפי כולי עלמא (כל העולם) לרבות אך לא רק כלפי היורשים, יתר בני המשפחה וכן כלפי צדדים שלישיים – יש לערוך צוואה בהתאם להוראות החוק, באופן מסודר  וברור לפי חוק, תוך התחשבות בנסיבות האישיות של המצווה (המוריש)  אשר צופה פני עתיד, בין היתר על מנת למנוע מראש (חלילה) מלחמות ירושה, בין בני המשפחה, יקיריו של המוריש המנוח.

 

אלו הם עקרונות היסוד הבסיסיים בעריכת צוואה:

להלן יוצגו העקרונות הגנריים והבסיסיים, על פי חוק הירושה, וכן על פי פסיקת בתי המשפט בישראל, ביחס לעריכת צוואה:

• א. גיל המצווה וכשרותו: לא ניתן לערוך צוואה על ידי על ידי קטין או אדם פסול דין, שכשרותו המשפטית נפסלה כדין על ידי בית המשפט (למשל, אדם חסוי שמונה לו אפוטרופוס).
• ב. חופש הציווי: לפיו, האדם אשר עורך צוואה, כשיר לערוך צוואה וכן יכול הוא לשנות את הצוואה כל זמן שהוא בחיים.
• ג. תנאי בצוואה: טעות נפוצה היא לרשום (חלילה) תנאי בצוואה הקובע, כי לא ניתן יהיה לשנותה. תנאי זה מרוקן מתוכן וסותר את תכליתה הבסיסי ביותר של הצוואה ומימוש רצון המצווה. על כן לרוב תנאי שכזה לא חוקי בצוואה.
• ד. מי מחליט על תוכן הצוואה: צוואה יכולה להיערך רק על ידי המצווה, ולא על ידי אדם אחר, בשמו של המצווה.
• ה. עקרונות נוספים: בשולי הדברים יוער, כי רשימת העקרונות היא ארוכה, אך אלו הם עקרונות הבסיס אשר ראינו לנכון לציין במאמר מקוצר זה.

 

סוגי צוואות, על פי חוק הירושה:

• א. צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק הירושה) –פשוטה ושכיחה. עליה להיערך בכתב, להיחתם על ידי המצווה, ולכלול תאריך. מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לצורך עריכת צוואה בכתב, בין היתר על הצוואה לכלול את העקרונות הבאים: על הצוואה להיערך ללא שגיאות, וסתירות תחביריות או מהותיות. על הצוואה להיות ברורה ומובנת ככל שניתן.
• ב. צוואה הנערכת בפני עדים –פשוטה והשכיחה ביותר כיום (לדעתו הצנועה של הח"מ). צוואה זו נערכת בכתב, כוללת את תאריך עריכתה, חתומה על ידי המצווה, וכן היא נערכת בפני שני עדים בגירים וכשירים משפטית. חובה לערוך צוואה זו בפני שני עדים (חתימה בפני עד אחד עשויה להביא לפסילתה), כפי שנפסק בין היתר על ידי בית המשפט העליון הנכבד בישראל.
• ג. צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק הירושה) –צוואה זו ניתן למסור לרשות ציבורית (בית המשפט, דיין בבית דין רבני, או רשם הירושה). או לחלופין, ניתן להקריא את הצוואה לפרוטוקול של רשות מוסמכת של המדינה. צוואה זו אשר נעשית לרוב בפני רשות, תעשה בעל-פה על-ידי המצווה בעצמו בפני אותה רשות, או בהגשה בכתב של הצוואה לרשות (על-ידי המצווה בעצמו). 

• ד. צוואה שנמסרת בעל פה (סעיף 23 לחוק הירושה) –צוואה זו חריגה ואינה מומלצת. מדובר בצוואה שהיא בבחינת מוצא אחרון, משום שניתן לערוך אותה רק בנסיבות מיוחדות כפי שיוסבר להלן. יאמר ויוסבר מייד, כי לשם הכרה ומתן תוקף משפטי מחייב לצוואה שבעל פה, יש למלא אחר תנאים מסוימים, וביניהם: על המצווה להיות גוסס (חלילה), או להאמין שהוא עתיד למות בזמן הקרוב. על הצוואה שבעל פה להימסר על ידי המצווה לשני עדים, על שני העדים לערוך זיכרון דברים על אודות הצוואה ותוכנה, כפי שנמסר על ידי המצווה. מיד עם סיום הקראת הצוואה, על שני העדים לפנות בהקדם האפשרי לרשם הירושה, ולהפקיד בידו את זיכרון הדברים שערכו לבקשת המוריש. זאת ועוד, היה והמצווה שמסר צוואה בעל פה לא נפטר בתוך חודש מיום מסירת הצוואה, זו תתבטל מאליה. ללמדנו, שצוואה בעל פה היא צוואה שנועדה רק למקרה חריג ביותר, שבו אדם אכן עתיד למות בכל רגע (חלילה). כך שעל מנת לממש את רצונו של אדם לקראת מותו, מקנה חוק הירושה באופן חריג, אפשרות למסור גם צוואה בעל פה.
• ה. צוואה הדדית: מילת המפתח בצוואה זו הינה "הדדיות" בין בני זוג. מדובר בצוואה שכיחה ומקובלת. צוואה זו הינה הליך בו בני זוג מצווים על צוואה משותפת המבוססת על הדדיות ביניהם. היבט ההדדיות בא לידי ביטוי בהתחייבות להוריש אחד לשני את הרכוש המשותף. במילים אחרות, לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג, בן או בת הזוג שנותר/ה בחיים זכאי לרשת את העיזבון – על פי מה שסוכם במסגרת הצוואה ההדדית. הערה: הלכה למעשה צוואה הדדית יכולה להיעשות בשני מסמכים נפרדים או במסמך אחד משותף.

 

היתרונות בצוואה הדדית: צוואה הדדית, מאפשרת לבני הזוג להגביל את צעדיהם בנוגע ליכולתו של כל אחד מהם לשנות את צוואתו בעתיד. יתרון זה, יכול להוות, בנסיבות מסוימות, אף חסרון ובמיוחד כאשר בן הזוג הנותר בחיים מוצא עצמו במציאות ששינוי צוואתו הינו כורח, נוכח שינוי נסיבות אשר בני הזוג לא חזו אותן כאשר בחרו לערוך את צוואתם ההדדי. על כן, יש לשקול בכובד ראש ותכנן היטב את העתיד (מומלץ מאוד להיעזר בשירותי עו"ד) לפי נסיבות אישיות של התא המשפחתי ו/או בני הזוג.

הערה נוספת: צוואות הדדיות אשר נערכו לפני שנת 2005 (השנה בה תוקן חוק הירושה והוסף סעיף 8א לחוק העוסק בצוואות הדדיות), חלות עליהן הוראות הפסיקה אשר התפתחה בנוגע לצוואת הדדיות, שהוראות החוק אינן חלות עליהן – על צוואות מסוג זה לא נעסוק במאמר מקוצר זה.

מהם הנושאים שכדאי לכלול במסגרת צוואה?

כאמור, צוואה היא עניין משפטי חשוב שיש לתת עליו את הדעת. צוואה יכולה לעיתים למנוע מלחמות ירושה (חלילה) בין היורשים, או בין יורשים לאנשים אחרים הטוענים לזכות בעיזבון. על כן, להלן יוצגו בקצרה מספר נושאים חשובים שלרוב כדאי מאוד לכלול במסגרת צוואה:

• א. נכסיו של המוריש: ככל שיש למוריש נכסים, חשוב מאוד להדגיש בצוואה, בדיוק איזה נכס שייך ליורש (כגון דירה), איזה נכס מורישים ולמי בדיוק מורישים (שם מלא+תעודת זהות). על אחת כמה וכמה ככל והמוריש החליט לחלק את נכסיו באופן מסוים, זאת לעומת הורשת כל נכסיו מכל סוג שהוא ליורש יחיד.

יודגש, כי אי בהירות בנושא זה, עלולה (חלילה) ליצור מחלוקות עתידיות רבות בין היורשים ו/או בני משפחה נוספים. לפיכך, במסגרת הצוואה עורכים הלכה למעשה, הפרדה בין הנכסים, לבין היורשים, ובכך מונעת הצוואה מחלוקות בעניין זה.

• ב. הורשת כספי פנסיה: טעות נפוצה היא, לא להתייחס בצוואה לעניין הסדרת סוגיית הפנסיה. מאחר שככל ולמוריש קיימת קרן פנסיה, קופות גמל וחסכונות, ביטוחי חיים וכיוצ"ב – חשוב מאוד להתייחס באופן ברור לכך במסגרת הצוואה, שכן מדובר בנכסים אשר עוברים בירושה לכל דבר ועניין.
• ג. הורשה של רכוש בעל ערך סנטימנטלי: טעות נפוצה נוספת, היא לא להתייחס בצוואה להורשת "נכסים" בעלי ערך סנטימנטלי-סמלי בלבד. כגון תכשיטים שונים, שרשרת, טבעת, או אפילו מזכרות "פשוטות" ובעלות ערך רגשי למוריש. לפיכך, לרוב ההמלצה תהא כן להתייחס גם לסוג כזה של רכוש במסגרת צוואה – הכל על פי רצון כבוד המצווה (המוריש).
• ד. התייחסות לזוגיות קודמת (בעת הצורך): עבור מי שעניין זה רלוונטי, חשוב לזכור שעניין זה עלול (חלילה) לעורר מחלוקות במקרים של קיום הצוואה. למשל, כאשר לאדם העורך צוואה, אישה מנישואין קודמים. לפיכך חשוב ביותר, לבחון ברחל בתך הקטנה, האם לאישה או לבעל מנישואין קודמים, עשויה להיות זכאות לחלק מן הרכוש, אם לאו? נושא זה יש לבחון באופן ספציפי בהתאם לנסיבות אישיות בעת עריכת צוואה. גם כאן ההמלצה החמה היא להיעזר בשירותיו של עו"ד בעל ניסיון וידע בתחום.
• ה. התייחסות לילדים מנישואין קודמים: גם בעניין זה כמו קודמו, יש לתת את הדעת בכל הנוגע להתייחסות מיוחדות לנישואין קודמים בעת עריכת צוואה. למשל במקרה שלאדם המבקש לערוך צוואה, ילדים מנישואין קודמים, או מחוץ לנישואים. יודגש, כי במקרה שכזה, מומלץ מאוד להסדיר את הנושא באופן מפורט ככל הניתן, וכן לערוך צוואה אשר תתייחס באופן ספציפי לכל אחד/ת מהילדים – בהתאם לרצונו של המצווה. גם כאן ההמלצה החמה היא להיעזר בשירותיו של עו"ד בעל ניסיון וידע בתחום.
• ו. תנאים בצוואה: ישנם תנאים אשר מותרים על פי דין בצוואה. למשל אדם רשאי לצוות בצוואתו, כי ילדיו ייהנו מסכום כסף מסוים, רק בהגיעם לגיל מסוים (כגון לאחר השירות הצבאי). כך שכדאי לשקול היטב, לקראת עריכת צוואה, האם ישנם נושאים שחשוב למצווה לכלול בצוואה, והאם יש תנאי שהמצווה היה מעוניין להוסיף לצוואה – בראייה צופה פני עתיד.
• ז. נימה אישית של המצווה: במסגרת הצוואה ניתן לכלול אמירות ברוח אישית-פרטית ליורשים, לרוב לבני המשפחה ומכרים קרובים מאוד. אומנם חשוב לנסח אמירות אלה באופן שאינו סותר את הוראות הצוואה. אך יחד עם זאת, בהחלט יכול/ה המצווה לציין מילות פרידה, הוקרה ואהבה לקרוביו. למשל, ניתן לומר כמה הם יקרים לליבו, כמה אהב אותם ולהורות להם דברים אישיים (ללא קשר לענייני ממון) כגון: לשמור על שלום המשפחה גם לאחר לכתו מן העולם. יש לציין, כי ניתן לכלול אמירות נוספות לפי רצונו של המצווה, אך מומלץ בחום להיעזר בשירותיו של עו"ד מנוסה על מנת שלא ייצא שכרו של המצווה בהפסדו – שכן חלילה, עלולה הצוואה להיפסל בשל הוראות בלתי חוקיות.

 

הערה: כל אדם עולם ומלואו. זה המקום הזכיר שכל מקרה נבחן לגופו, על פי נסיבות אישיות וספציפיות, לפי שיקול דעתו ורצונו של המוריש. מעבר לכך, הרי שהשאלה מה כדאי לכלול במסגרת צוואה, היא שאלה רחבה מאוד, שכוללת נושאים נוספים רבים ומגוונים.

 

מה לגבי שינוי או עדכון של צוואה?

חשוב לזכור תמיד: צוואה ניתן לעדכן וכדאי גם לעדכן בהתאם למציאות החיים המשתנה! לדוגמא, ייתכן שצוואה אשר נערכה בגיל 50 אינה רלוונטית בגיל 75, או 80. לפיכך מפעם לפעם כדאי לעצור ולשקול באחריות, לבצע עדכונים לצוואה, כגון שינוי סדר את היורשים, הנכסים שיירש כל אחד מהם, אם בכלל, ועוד. כך או כך, צוואה הינו מסמך משפטי מחייב אשר תפקידו לבטא את האוטונומיה והרצון האישי של המצווה (המוריש), לפיכך ניתן בהחלט לשנותה.

 

הפקדת צוואה אצל רשם הירושה: צריך? חייב? מומלץ?

ראשית יובהר, כי חוק הירושה אינו מחייב הפקדת הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה, אלא מאפשר להפקידה אצל רשם הירושה הסמוך למקום מגוריו של המצווה. יחד עם זאת! להפקדת צוואה אצל הרשם, יתרון חשוב מאוד משום שצוואה שמופקדת אצל הרשם, היא למעשה צוואה שחזקה עליה, כי נערכה כדין, אלא אם חזקה זו נסתרת. לפיכך, ההמלצה החמה ביותר, היא שכדאי לשקול בחיוב רב את האפשרות להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה – בהתאם לייעוץ משפטי ספציפי ועל פי נסיבות המקרה.

כיצד ניתן לממש צוואה?

על מנת לממש צוואה, יש לפנות לרשם הירושה (שהוא למעשה בעל תפקיד במשרד המשפטים) ולהגיש "בקשה למתן צו ירושה". את הבקשה, כדאי ומומלץ בחום להגיש באמצעות עורך דין בעל ניסיון וידע בתחום. לאחר הגשת הבקשה, הבקשה מפורסמת בעיתונות, על מנת ליידע את הציבור ובאמצעות כך, לתת הזדמנות לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם לצו קיום הצוואה. היה והוגשה התנגדות מטעמו של צד שלישי כלשהו, יועבר הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. ככל שלא הוגשה התנגדות, יינתן צו קיום צוואה, ולאחריו ניתן יהיה לממש את הצוואה כמקובל וכלפי כולי עלמא (כל העולם) כאמור לעיל.

 

לסיכום:

על מנת לערוך צוואה חוקית כדין, אשר תואמת את רצון המצווה, מומלץ כאמור להיעזר בשירותיו של עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום. כך או אחרת, צוואה יכולה להיערך בכתב, בפני עדים, וכן בפני רשות או בעל פה (במקרים חריגים בלבד). חשוב לזכור, כי עריכת הצוואה היא תהליך חשוב, אישי, רגיש, אשר יכול לסייע ליורשים ולמצווה בעתיד.

כל האמור לעיל נאמר בקליפת האגוז, באופן שאיננו נותן מענה לכל המקרים ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לפיכך יש להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום על מנת לבחון כל מקרה לגופו, למען קבלת שירות מסור ואישי לפי צורכי הלקוח.

 

בברכה,

גל כהן, עו"ד